החלטה בתיק מ"ת 34359-04-13

בקשה להשלמת דיון בשאלת ראיות לכאורה.

רקע

א.         נגד המבקש הוגשו כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים.

ב.         בבקשה נטען כי המבקש רימה והוליך שולל ארבע-עשר מתלוננים. הנדבך הראייתי הושתת על גרסאות המתלוננים, צילומי שיקים ועוד.

            עוד נטען בבקשה כי מדובר באדם שהמרמה, הזיוף והעושק הפכו לדרך חייו. למבקש הרשעות בתחום זה בגין עשרות תיקי חקירה. הוא נדון, זה לא מכבר, לעשרים חודשי מאסר בפועל ומספר חודשים לאחר תום ריצוי מאסרו, החל, ללא שהיות, לבצע עבירות מרמה חדשות, כל זאת כאשר מאסר על תנאי בן שנים-עשר חודשים, מרחף מעל ראשו.

ג.          ביום 13.05.13 התקיים דיון במסגרת הבקשה בפני סג"ן כבוד הש' ד"ר עודד מודריק. באותה ישיבה, במסגרת הדיונים בבקשה, הודיע הסנגור כי הראיות מצויות ברשותו וכי יטען שיש כרסום מהותי בראיות.

            ב"כ המאשימה הציגה את ראיותיה. משהתארך הדיון, ככל הנראה, הוא נדחה להמשך ליום 16.05.13. באותה ישיבה בקש הסנגור לשקול חלופת מעצר. באשר לתשתית הראייתית הלכאורית הוא טען כי " הטענה שלי בגדול שיש חולשה בראיות, הראיתי חולשה בראיות, אי אפשר להגיד שאין ראיות." בהמשך, עתר הסנגור להפנות המבקש לשירות המבחן, תוך שהוא חוזר ומציין כי יש חולשה של ממש בראיות וכי הוא מבקש כי תישמר זכותו בכל עת להעלות טענות לעניין הבסיס הראייתי מבלי שיתקיימו נסיבות המצדיקות עיון חוזר.

            בהחלטה מאותו יום, 16.05.13, קבע השופט מודריק כי גישת הסנגור מקובלת עליו והורה על הזמנת תסקיר מעצר.

            זו ההחלטה המשמשת הבריח התיכון בטיעוני הסנגור בהליך הנוכחי. קרי, שמורה לו הזכות לטעון לראיות, גם אם המבקש נעצר עד תום ההליכים.

ד.         עיון במה שארע לאחר מכן מעלה כי החלטת השופט מודריק, הייתה בציר הזמן הנתון וכי ברבות הזמן והישיבות, שינה הסנגור את טעמו ובהתאם לכך ניתנה החלטה אחרת של השופט מודריק.

1.        כאמור לעיל, הוזמן תסקיר מעצר לישיבה מיום 02.06.13. התסקיר לא היה חיובי. באותה ישיבה, ביקש הסנגור דחייה של יומיים על מנת לבוא בדברים עם המבקש. 

השופט מודריק דחה הדיון ביומיים, תוך שהוא מציין כי " לכאורה, הייתי יכול היום להורות על מעצר עד תום ההליכים".

2.       בישיבה מיום 04.06.13, ולאחר שהסנגור נוכח לדעת כי כלתה הרעה אל המבקש, הוא שב והתייחס לתשתית הראייתית כהאי לישנא:

          " אנחנו נסכים למרות שיש חולשה, נסכים שיש ראיות לכאורה כדי לייתר את המשך הדיון". בהמשך חזר הסנגור וציין כי ישב עם המבקש והסביר לו " שבחלק מהאישומים ייקבע שיש ראיות לכאורה...מסכימים לראיות לכאורה כדי לייתר הדיונים".

          הסנגור ביקש כי יינתן תסקיר משלים. התביעה התנגדה לכך והש' מודריק דחה למתן החלטה ביום 09.06.13.

3.       ההחלטה מיום 09.06.13, בגדרה הורה הש' מודריק על מעצר המבקש עד תום ההליכים, מדברת בעד עצמה ככל שהיא נוגעת לעמדת הסנגור לתשתית הראייתית הלכאורית.

          " אולם, לאחר קיום דיון אחד בסוגיית הראיות, שינה המשיב טעמו והחליט לאשר קיומן של ראיות לכאורה המספיקות לשם ביסוס עילת מעצר. (תחילה של הודעה זו בהסתייגות שבגדרה ביקש ב"כ המשיב שתישמר לו הזכות לשוב ולטעון לחולשת חומר הראיות בשלבים מאוחרים יותר של ההליך. אחר כך הוסרה ההסתייגות, אך ב"כ המשיב הדגיש כי ההסכמה לראיות לכאורה, אינה משקפת הסכמה עם תוכן הראיות הללו).

4.       דברי הש' מודריק עולים בקנה אחד עם התנהלות הסנגור לפני מתן ההחלטה ולאחריה.

עם קבלת התסקיר השלילי, ואף לאחר הודעת הש' מודריק כי לכאורה מתחייבת החלטה בדבר מעצר עד תום ההליכים- ההחלטה מיום 02.06.13- לא ביקש הסנגור לטעון לראיות לכאורה.